מדיטציות א’

אני מרגישה את עצמי ממהרת. יוצאת יחפה אל השביל המרוצף, מרגיעה את הנשימה, מרפה את כלוב הצלעות. שום דבר לא ממש מרפה. אני אומרת לעצמי: הרמה, הנעה, הנחה, מרחב. שמש נעימה של אוקטובר מסנוורת אותי לרגע, אני מחייכת, עוברת לצל, מנסה להאט. מחשבות מתקיפות אותי. הן בעצם לא ממש מתקיפות אותי, זה הקצב הטבעי שלהן, אני חושבת, אני פשוט מרגישה אותן ככה פתאום, רצות לכל…

**

עזבתי את כל קרובי ומכרי שגם ככה לא מאד אהבתי רק אני וקערת העץ בגשם הסוחף את שורשי העצים במורד הנהר ואימצתי את הקור ואת הרוח כמו בני בית מגרדת תבלינים מן הגזעים מחממת את הגוף מתוך הגוף שטה רק מרחקים קצרים מאד במנהרות של רוח משתעלת ונושמת וצוחקת ובוכה.

***

עקבות ציפורים בחול נמלים מתרוצצות, הלב שלי מחלים לאט מאד. רוח חמה מפילה את התמרים מהעצים.

שני שירים

רק על ביניכם אתם מדברים? אני שואלת,

לעומת..? היא משיבה.

דברים של החיים, את יודעת.

אה, ברור, כל הזמן על החיים, אנחנו

גם צוחקים הרבה

פנים

פעם עבדתי במסעדה מלאה בגברים, כל המלצרים היו גברים, כל הטבחים היו גברים, המנהל היה גבר, השף היה גבר מוכר ומקסים. מסעדה מלאה בגברים ואני. פעם כשבאתי לעבוד בבוקר מאיזושהי סיבה שאני לא זוכרת מה היא היתה וזה היה נדיר כי המסעדה הייתה פתוחה רק בערב, שמעתי את השף המקסים ששני חריצים עמוקים הפרידו לו בין השפתיים ללחיים, מדבר על אישה שלא הכרתי וכנראה לא…

Deeply Natural – שיחת דהרמה מאת ג’איה אשמור

אז אני רוצה לדבר על הטבע העמוק שלנו. האפשרות להיכנס למשהו שהוא יותר טבעי עבורנו, באופן עמוק. משהו שהוא אפילו יותר טבעי מטבעי.

שמעתי שלפני לא מעט שנים באנגליה, באותה תקופה שבה היתה התפרצות של מחלת הפרה המשוגעת, שבמסגרתה הרגו כל כך הרבה פרות, השדות נותרו ריקים מפרות. וכך, השדות צמחו בדרך אחרת, כי לא אכלו מהם כל כך הרבה. ואז צמח בהם, כך מתברר, זן של פרחים שחשבו שנכחד באנגליה. הוא צמח מתוך האדמה כמו משום מקום. 

חזרה (סיפור בהמשכים) – חלק ה’

“חזרה” הוא סיפור בהמשכים – לחלקים הקודמים, לחצו על הלינקים בסוף הפוסט

*

היה זה היום שבו היכה השרב, שהיא החליטה שהיא חוזרת למשרד. היו כאלה שחזרו עוד לפני, בקטנה, אבל כמו רוב האנשים, החום הכבד הוא שדחף אותה בחזרה לחלל הממוזג-היטב. אחר כך פשוט המשיכה להגיע מכוח האינרציה.

חזרה (סיפור בהמשכים) – חלק ד’

“חזרה” הוא סיפור בהמשכים – לחלקים הקודמים, לחצו על הלינקים בסוף הפוסט

*

הוא לא היה על הר, וגם ככה זו היתה בדיחה – זאת הוא ידע כשלבסוף ראה את ההודעה מספר ימים אחר כך, כשהחשמל חזר לפעול ליותר משעתיים רצוף.