Mountain – מדיטציה מאת ג'איה אשמור
המגע עם האדמה יכול להיות כמו הבפנים של בסיסו של הר. הבטן התחתונה מחברת אותנו לכאן ולעכשיו, כמו להתחבר ללב העמוק של הר גדול ומוצק. שנמצא כאן.
המגע עם האדמה יכול להיות כמו הבפנים של בסיסו של הר. הבטן התחתונה מחברת אותנו לכאן ולעכשיו, כמו להתחבר ללב העמוק של הר גדול ומוצק. שנמצא כאן.
כתבתי יותר מדי בפייסבוק. אני כמעט אף פעם לא כותבת בפייסבוק ובשבועות האחרונים כתבתי וכתבתי. רציתי, אני רוצה, להתערבב שוב בעולם.
אני מרגישה את עצמי ממהרת. יוצאת יחפה אל השביל המרוצף, מרגיעה את הנשימה, מרפה את כלוב הצלעות. שום דבר לא ממש מרפה. אני אומרת לעצמי: הרמה, הנעה, הנחה, מרחב.
אז אני רוצה לדבר על הטבע העמוק שלנו. האפשרות להיכנס למשהו שהוא יותר טבעי עבורנו, באופן עמוק. משהו שהוא אפילו יותר טבעי מטבעי.
רק היום גיליתי שאחד מהתיאורים האהובים עליי למושג ההארה – תיאור שבא אליי פתאום יום אחד, כשחברה טובה שגם מלמדת דהרמה שאלה אותי, "מהי הארה לדעתך? איך היית מתארת אותה?", והמילה "רגילוּת" יצאה מהפה שלי. וזה הרגיש כמו אמת.
אז עבור רובנו, נראה שבעצם נבין רק הרבה אחר כך, הרבה אחרי שנחווה משהו. יכול להיות שאנחנו חווים דברים משמעותיים מאוד כרגע ואנחנו אפילו לא יודעים שזה מה שקורה. ובאופן מסוים, עבור רובנו, זה ממש טוב.