שיר אהבה
כְּשֶׁחִכִּיתִי לְךָ
לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה מְתוּקִים הַצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרִים
כְּשֶׁפַּסֵּי שֶׁמֶשׁ בּוֹקְעִים אֶת הַוִּילוֹנוֹת
וּמְצַיְּרִים עַמּוּד שֶׁל אוֹר
בְּדִיּוּק מֵעַל הַלֵּב
וְלֹא הִכַּרְתִּי עוֹד אֶת הָרֶגַע הַמֻּפְלָא הַזֶּה
שֶׁבּוֹ כַּף יָדְךָ הַמְּחֻסְפֶּסֶת
תּוֹמֶכֶת בְּעָרְפִּי הַמִּתְעַיֵּף
וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲדַיִן
אֶת צִפּוֹרֵי הַזָּהָב
שָׁרוֹת לָנוּ מִצַּמְּרוֹת הָעֵצִים
אֶת הַשִּׁיר הֶעָצוּב, הַמְּנַחֵם
שֶׁל הַבַּיִת
*
עִקְבוֹת צִפּוֹרִים בַּחוֹל
נְמָלִים מִתְרוֹצְצוֹת
הַלֵּב שֶׁלִּי מַחְלִים לְאַט מְאוֹד
רוּחַ חַמָּה
מַפִּילָה אֶת הַתְּמָרִים מֵהָעֵצִים
*
אֲנִי גָּרָה לְבַד בַּבִּקְתָּה הַקְּטַנָּה
וְאוֹפָה כָּל בֹּקֶר לֶחֶם מָתוֹק
מַרְתִּיחָה אֶת הַמַּיִם
לִקְרַאת עֶרֶב אֲנִי חוֹפֶרֶת אֶת אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת הַנּוֹצְצוֹת מִתּוֹךְ הַחוֹל
וְאוֹמֶרֶת לְעַצְמִי דְּבָרִים שֶׁל יְצִירָה, דְּבָרִים שֶׁל בְּרִיאָה
אִלּוּ יָכֹלְתִּי
הָיִיתִי יוֹצֶרֶת לִי אָדָם מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה
בֵּינְתַיִם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת אֵיךְ לִבְרֹא חַיִּים
בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא אוֹ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
אֵיךְ לְגַדֵּר אֶת הַחֶלְקָה הַקְּטַנָּה בְּשִׂיחֵי יַסְמִין
וּבְהַרְרֵי עֵשֶׂב
אֵיךְ לִישֹׁן מִתַּחַת לַיָּרֵחַ
וְלָשִׁיר
אֶת כָּל מָה שֶׁחָסֵר לִי