לינק להקלטה המקורית (אנגלית): https://insighttimer.com/jaya/guided-meditations/mountain
תרגום לעברית: רוני גרוס
*
"ברוכות הבאות, ותודה שהצטרפתן.
קחו רגע להשתקע, לתת לגוף ולתודעה למצוא את מקומם. ולשאול, האם זה אפשרי להשתקע תוך כדי מציאת החיבור לקול הפנימי שלך ולחיים הפנימיים שלך? להשתקע לתוך אווירה שמכבדת את החיבור הפנימי שלך. על אף שאנחנו עושות את התרגול הזה יחד, הפוקוס יכול לפנות פנימה, אל עבר ההזנה והמשאבים, המעמקים, החיות של כל אחד מאיתנו עם עצמו.
להתחבר לעושר שבחוויית החיים שלך והדרך הייחודית שלך. לפעמים אפשר בקלות להביט החוצה, ולחשוב שאולי מישהו אחר יכול לעשות את הדבר הזה עבורי, או לחשוב שמישהו אחר יכול לעשות את זה טוב ממני, או גרוע ממני, או לא משנה איזה סוג של השוואה שאנחנו עושים. ואולי אפשר לשים לב איך האמונה הזו, או התחושה הזו, או הרעיון הזה – פוגשים את הגוף שלך, או מפעילים את הגוף שלך. ואיך זה מרגיש להתקרב קצת אל עצמך עם הרעיון שלכל אחת מאיתנו יש בתוך עצמה את הזרעים שיכולים לצמוח, שהם זרעים טובים. טובים עבור עצמנו ועבור העולם סביבנו.
אז בעודנו משתקעות, אולי אפשר להיות במגע עם התחושה שאנחנו במרחב מקודש, בתוך הגוף המסתורי הזה, התודעה המסתורית הזו, החיים המסתוריים האלה. על אף שאנחנו יודעות הרבה על אודות חיינו ועל החיים בכלל, אנחנו לא באמת יודעות מהם חיים, אנחנו לא יודעות מה עושה את ההבדל בין גוף חי לבין גוף שאינו חי.
אז בעודנו בתוך הגוף החי, האם יש אפשרות לכבד את הגוף והתודעה והמרחב של החיים שלנו? לא צריך לומר שאנחנו מושלמות, ולא צריך לומר שאנחנו צריכות להיות מושלמות או שונות ממה שאנחנו כעת, אבל אולי בתוך ה"מרק" של כל מה שמתרחש כעת, אפשר לשים לב למצבי התודעה האלה והרגשות והמחשבות והגישות שלנו והגוף הזה.
מה אם – ממש כמו עם גינון – יש בידינו לעשות הרבה כדי לטפל בגינה שלנו, אבל זה לא באמת התפקיד שלנו או העבודה שלנו שגורמים לצמיחה הזו? אנחנו יכולות לאפשר צמיחה, גדילה, נביטה, ולתמוך בהן. וכך, האם אפשר להתחבר בזמן הזה של תחילת המדיטציה, לאיכות של חיות. אולי לתחושות הגוף שאנו מרגישות, או לצלילים שאנחנו שומעות, הצבעים והראייה. להתחיל עם הדברים הפשוטים. בהמשך, כשנפגוש בהכרח מצבי תודעה מורכבים יותר – סיפור שחוזר על עצמו, נקודה שכואבת בגוף – אולי אפילו אז נוכל להרגיש משהו מהאיכות החיה הזו? בתוך אבדן, מתוך זעם. בתוך הדאגה. בתוך הפחד.
אם אפשר, אולי ניתן להרגיש את מגע הגוף עם האדמה לזמן מה. כאילו אנחנו מתחברות לבסיסו של הר – גדול ומוצק. והאם יש אזור בגוף שאליו יהיה לך טוב להתחבר, בנוסף למגע עם האדמה? להרגיש בגוף? את הבטן התחתונה, למשל. כמו לב עמוק של הר. להרגיש את הנשימה שעוברת בגוף, אם זה עוזר לך.
[תרגול שקט]
המגע עם האדמה יכול להיות כמו הבפנים של בסיסו של הר. הבטן התחתונה מחברת אותנו לכאן ולעכשיו, כמו להתחבר ללב העמוק של הר גדול ומוצק. שנמצא כאן.
[תרגול שקט]
מה אם אין דבר מחוצה לך שאת צריכה "להשיג" ו"להתקין מחדש" כדי להיות בסדר? מה אם המשאבים שכבר קיימים בתוכך – כאלה שאת כבר מכירה, וכאלה שאינך מכירה – כבר מספיקים? יש דברים שאת יודעת על עצמך ולפעמים את עשויה לשכוח, ויש דברים שאת אפילו לא יודעת על עצמך עדיין, שהם אולי עשירים ועצמתיים, מלאי חיים ונושאי-פרי. איכויות שאנחנו יכולות לתת להם עוד מרחב, ולהיות סבלניות לקראתן, באופן חלקי על ידי כך שנישאר עם "הנה הגוף שלי כאן על האדמה", או "הנה חום או קור, כבדות או עקצוץ" – כל מה שתמצאי בבטן התחתונה או בכל מקום שבו תשומת הלב שלך מתמקדת בו. מתוך כך מתחיל להיבנות בנו אמון בגוף שלנו ובתודעה הרחבה שלנו. להמשיך בדרך ולגלות שהגוף אכן חי, בין אם אני שמה לב לכך ובין אם לאו. ושהיכולת שלנו להרגיש היא חוויה תחושתית, בין אם אני שמה לב לכך ובין אם לאו.
[תרגול שקט]
הגוף שלנו וחלק מסוים מהתודעה שלנו כבר נמצאים כאן, ולפעמים אנחנו יכולות להירגע אל תוך זה – אל הנוכחות של כאן ועכשיו. כמו להצטרף למשהו מתמשך שהוא כמו תפילה או שתיקה או שיר. לעשות קצת פחות, להיות קצת יותר נוכחת, ועל אף שיש דאגה ועוד כל מיני רגשות, יש גם את החיים המתמשכים האלה, ואת התודעה הפתוחה, הרחבה והעמוקה הזו, או המודעות הזו. כל אלה כבר קורים. כל אלה כבר קיימים בתוכך, בין אם את מכירה אותם ובין אם לאו.
[תרגול שקט]
האפשרות להירגע קצת יותר לפעמים טמונה באפשרות להירגע בנוגע לעובדה שאת כלל לא מרגישה רגועה.
[תרגול שקט]
אפשר להתחיל לשם לב שהעליות והירידות, וההתכווצויות של התודעה הצרה שלנו, הם לא כל מה שמתרחש.
[תרגול שקט]
כשאנחנו שמות לב שתשומת לבנו הוסחה, זה יכול להיות רגע יפה, כמו ריקוד קטן, שבו התודעה הרחבה שמה לב שהתודעה הצרה הלכה לאנשהו, ובכל זאת, אין מרחק שצריך לעבור כדי לחזור לכאן. הנה אנחנו. ההסתבכות הזו נפרמת מעצמה ברגע שאנחנו שמות לב שמדובר בהסתבכות או בלבול. אז, לפעמים, כשאנחנו ממש נחות אל תוך האדמה או אל הבטן התחתונה, אל תוך רגע ההווה, אל תוך המודעות שמרגישה את התחושות שכבר חולפות להן, בלי מאמץ של התודעה הצרה, בזמן שאנחנו נחות או אפילו נעלמות אל תוך התחושות האלה, כשתשומת הלב שלנו מוסחת, או כשאנחנו שמות לב שתשומת הלב שלנו מוסחת, אפשר לעצור ולהרגיש את הצורה של הסחת הדעת הזו בגוף. התחושה הזו – איזה סימן היא מותירה בגוף? הסיפור הזה – איך הוא מרגיש בגוף? כשאנחנו חווות מבוכה או חרטה או כעס או דאגה או פחד או שעמום או עייפות – להרגיש את כל זה בגוף.
זה יכול להתחיל להיות חסר-גבולות, התחושות בבטן או במגע עם האדמה או לב ההר. ואז עם התחושות אפשר לשים לב למחשבות כמו "אני עושה משהו לא כמו שצריך", או מה שזה לא יהיה. ולנחות בחזרה למקום שקט יותר וחי יותר במובן של הישירות שבה נחווים הדברים. הישירות שבמשקל ובכבדות במגע עם האדמה. חום וקור וטקסטורות בבטן התחתונה, או בכל מקום שבו אנחנו נמצאות. וגם תחושה של נוכחות. משהו שאפילו קשה יותר לתפוס אותו מהתחושות עצמן.
[תרגול שקט]
אולי משהו כמו הר במובן שיש המון מרחב שבו תחושות-גוף עולות, ומחשבות ומצבי-תודעה עולים. הסיפור עולה – על עתיד, עבר או פנטזיה שאינה מקובעת בזמן – ואפשר להרגיש את זה בגוף, ולצוף בחזרה אל האדמה ואל הבית. להר יש מספיק מרחב ונוכחות להכיל את זה.
ומה אם – בדיוק כפי שאנחנו לא צריכות להשיג דבר-מה מחוצה לנו, כמו טכניקה "נכונה" או הוראות, אולי יש לנו את כל מה שאנחנו צריכות בתוכנו, ואפשר לגלות את זה יחד, כל אחד בדרכו – אולי גם אין משהו בתוכך שאתה צריך להיפטר ממנו לפני ש"מותר" לך להיות בסדר, אפילו אם יש בנו דברים נוראיים או מצבי-תודעה קשים? דברים כואבים, כבדים או קרים, כבדים או מהירים. אולי העניין הוא לא להיפטר מכל זה או להדחיק את כל זה, או לשים על זה אבן גדולה. אולי העניין הוא להגיע לתחתית הסיפור, לאט ובעדינות.
[תרגול שקט]
מה אם האופן שבו אנחנו מתקיימים ממש עכשיו הוא לא יותר מדי או מעט מדי עבור הדרך האישית שלנו לשחרור מסבל? יש לנו את החופש להיות שמחים בלי סיבה, בכל מצב נתון. ואת הסבלנות והרצון להיות במגע עם האיכות החיים בכל חוויה. ולתת לדבר הזה זה ללמד אותך את מה שאתה צריך לדעת מבפנים, לאן אתה צריך ללכת. מתוך המנוחה ב"בסדר", לא משנה מה הנסיבות. לשחרר הקשבה פנימית לאיכות חיה.
מי ייתן שהתרגול שלנו והחיים שלנו יהיו חופשיים לשפוך את כל מה שיש לנו אל תוך הדרך לשחרור, למען כולם."