בוא

מה אתן עושות עם השיער? היא פנתה אליי ואל הנשים הנוספות שישבו סביב. כל כך נעים לי לגעת בו כך, היא הוסיפה. כולנו שתקנו, והיא ביקשה שנרד לים, שם נעמדנו עירומות, מספריים בידינו, וגזזנו וגזזנו וגזזנו אל מול הרוח הקלה

אמון (trust) במקום תקווה (hope)

תקווה היא יקרת-ערך, בלתי ניתנת להחלפה, אבל היא לא תמיד עוזרת. תקוות שאני שומעת בימים האחרונים: "שנחזור בקרוב לשגרה"; כל גרסאות ה"אחרי פסח…"; קריסת הקפיטליזם; שינוי פרדיגמות חברתיות מן היסוד; קיץ 2020 בתאילנד; סקס לרווקים/ות שבינינו, ועוד

מאחורי ה-Wellness יש כאב אמיתי

נשים חולקות זו עם זו מידע יקר ערך; על בדיקות אלטרנטיביות לאבחון דלקות כרוניות, על הגינקולוגים שיודעים כיצד באמת לטפל במחלת מין מסוימת, על טיפולים רגשיים שנועדו למי שמתמודדת עם פוסט-טראומה מורכבת, על מזונות שעדיף להימנע מהם אם את סובלת מ-PMS. על התעקשות להבין מה קורה לנו, למצוא תשובות, למצוא פתרונות.

משהו אחר

אני מתנדנדת על נדנדת החבלים הקלועה בשקט. אני לא רוצה להיות פה, אבל אין מקום אחר שהייתי רוצה להיות בו יותר מכאן. כפות רגליי חמות וכפות ידיי קרות. האוזניים חמות. האף קר. הלב גם חם וגם קר, אבל זה לא קשור למזג האוויר.

Ordinary Movement / ג'איה אשמור

רק היום גיליתי שאחד מהתיאורים האהובים עליי למושג ההארה – תיאור שבא אליי פתאום יום אחד, כשחברה טובה שגם מלמדת דהרמה שאלה אותי, "מהי הארה לדעתך? איך היית מתארת אותה?", והמילה "רגילוּת" יצאה מהפה שלי. וזה הרגיש כמו אמת.

גרביים

היא לא ידעה מדוע תינוקות נרדמים בקלות כל כך בחיבוקה, אבל חשדה באותן מחשבות פרומות, שבהחזיקה את היצורים הזעירים, היו נפתחות לכל עבר, אולי גם אל תוך שנתם. הם מעדיפים יחס נקי, התינוקות, כך למדה עם הזמן, לאחר שערסלה תינוקות רבים של אחרים – כל ציפייה מהם רק תוביל לכאב לב וכאב ראש.

לדבר אמת

להגיד לו את האמת, ולהגיד לו שאת לא תמיד יודעת מה האמת, ושלפני שבוע או שבועיים לא ידעת שזו האמת, אבל עכשיו זו האמת, ואם לא עכשיו, אימתי. האם היתה אמת אחרת מתישהו? בוודאי שהיתה

פרצוף של אחד שיחזור

אולי לא צריך להעמיס כל כך הרבה על מישהו שבכל מקרה קיים לצדי בעולם במשך עשרות שנים מאוד קצרות, חשבתי. הוא כבר גם כך עבר את החסם הסטטיסטי הבלתי-רגיל הזה. שנינו פה, מספר קטן (יחסית) של שנים הפריד בין לידותנו, ואנחנו לעתים אפילו שוהים באותה יבשת, באותה מדינה, ובאותה עיר.

Bless Your Heart / ג'איה אשמור

אז עבור רובנו, נראה שבעצם נבין רק הרבה אחר כך, הרבה אחרי שנחווה משהו. יכול להיות שאנחנו חווים דברים משמעותיים מאוד כרגע ואנחנו אפילו לא יודעים שזה מה שקורה. ובאופן מסוים, עבור רובנו, זה ממש טוב.