שלושה שירים (לקראת ספר חדש)

פורסם במקור ב"גרנטה": https://www.grantahebrew.com/

שירים מאת רוני גרוס, מתוך ספר חדש, שעתיד לראות אור בקיץ 2021

(תודה ליעל גולן על הניקוד)

*

אַתָּה מַגִּיעַ מְאֻחָר בַּלַּיְלָה,
עֶרֶב יוֹם חֲתֻנָּתָהּ שֶׁל אֲחוֹתְךָ,
לְבֵית אִמִּי
לְבַקֵּר אוֹתִי.
גַּם אַתָּה גָּר בְּבֵית הוֹרֶיךָ, מֶרְחָק עֶשְׂרִים דַּקּוֹת
נְסִיעָה בְּיָמִים אֵלֶּה;
יֵשׁ בֵּינֵינוּ הֲבָנָה כֵּיצַד נִרְאֶה הָעוֹלָם
מִתּוֹךְ הָעֲקִירָה הָאֵינְסוֹפִית הַזּוֹ.
בֵּין חֲתוּלִי הֶחָצֵר, מִתַּחַת לְעֵץ מַנְגּוֹ,
אֲנַחְנוּ מִתְמַסְטְלִים מַהֵר
מַפְלִיגִים בְּשִׂיחָה עַל כָּל הַכְּאֵב וְהַיֹּפִי.
אַתָּה אוֹמֵר לִי,
אֲנִי מֵהַמַּעֲרִיצִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּךְ, שֶׁתֵּדְעִי,
אַתְּ לֹא מִתְנַחְמֶדֶת, אַתְּ עוֹשָׂה רַק מָה
שֶׁבֶּאֱמֶת,
כָּמוֹנִי.
שְׁנֵינוּ מְשַׁלְּמִים עַל זֶה מְחִירִים.
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁנַּעֲבֹר לַמִּטָּה, אַתָּה
מְהַסֵּס
אֲבָל מִצְטָרֵף
וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן מָה אֲנַחְנוּ שְׂרוּעִים עַל גַּבֵּנוּ, בּוֹהִים
בִּמְאַוְרֵר הַתִּקְרָה מִסְתּוֹבֵב לוֹ, נוֹשְׁמִים אֲוִיר-לַיְלָה כָּבֵד
שֶׁל אֶמְצַע אוֹגוּסְט.
יֵשׁ נָשִׁים שֶׁמַּרְשׁוֹת לְעַצְמָן יוֹתֵר מִדַּי
אִתִּי, אַתָּה אוֹמֵר,
הֵן חוֹשְׁבוֹת שֶׁבִּגְלַל שֶׁאֲנִי כָּכָה,
מֻתָּר לָהֶן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנִּי פַנְטַזְיָה.
אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת עַל צִדִּי, לְהַבִּיט בְּפָנֶיךָ הַמְּרֻתָּקוֹת
עֲדַיִן מַעְלָה,
שׁוֹאֶפֶת
אֶת דְּבָרֶיךָ אֶל חָזִי.
לְבַסּוֹף גַּם אַתָּה מַפְנֶה אֶת גּוּפְךָ אֵלַי,
עוֹצֵם אֶת עֵינֶיךָ, שׁוֹלֵחַ
יָד מְגַשֶּׁשֶׁת לָגַעַת בִּי.
לְאַט, אֲנִי חוֹפֶנֶת אֶת פָּנֶיךָ, מַעֲבִירָה אֲגוּדָל עַל
עַפְעַפֶּיךָ, שׁוֹאֶלֶת,
זֶה בְּסֵדֶר?
כֵּן, אַתָּה לוֹחֵשׁ, זֶה בְּסֵדֶר
גָּמוּר.

 

*

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל יְלָדִים? אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי
בְּחוֹף הַיָּם בְּשִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם,
כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָלָה בְּדַעְתְּךָ הָרַעֲיוֹן
שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מְשׂוֹחֵחַ אִתִּי, אַתָּה מְדַבֵּר עִם אָדָם
שֶׁהוּא אִשָּׁה.
אֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּבַחוּרוֹת בְּבִגְדֵי יָם:
קִמּוּרֵי הַגּוּף, הַשָּׁדַיִם הַזְּקוּרִים יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת,
מְנַתְּחִים אֶת בְּחִירַת הַגִּזְרָה: תַּחַת מְכֻסֶּה, תַּחַת בַּחוּץ –
קָשֶׁה שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל, אַתָּה אוֹמֵר, וַאֲנִי עוֹנָה
שֶׁלָּכֵן אֲנִי מְמַעֶטֶת לָרֶדֶת לַחוֹפִים
אֵין לָךְ בְּמָה לְהִתְבַּיֵּשׁ, אַתָּה מַפְטִיר
זוֹ לֹא הַבּוּשָׁה (אֲנִי כְּבָר לֹא אוֹמֶרֶת), זוֹ הַלְּקִיחָה –
וְכַמּוּבָן שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל יְלָדִים – אֲנִי כֵּן אוֹמֶרֶת –
אֲנִי בַּת שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ – לֹא אוֹמֶרֶת –
זֶה מַטְרִיד אוֹתָךְ? אַתָּה שׁוֹאֵל,
לֹא, זֶה לֹא הַמִּטְרָד;
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲנִי בְּהֵרָיוֹן בַּחֲלוֹמוֹתַי
וְאַף פַּעַם אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת
וְאַף פַּעַם אֵינֶנִּי עֲצוּבָה
וּבַבְּקָרִים אֲנִי שׁוּב לֹא יוֹדַעַת לַעֲנוֹת בְּוַדָּאוּת
עַל הַשְּׁאֵלָה,
הַאִם הָיִית שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ?
הַבֶּטֶן שֶׁלִּי, תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שְׁטוּחָה יוֹתֵר מִבִּטְנָן
שֶׁל מַרְבִּית הַצְּעִירוֹת בַּחוֹף.

 

*

שְׁפְּרִיץ אֶחָד מִתְחַלֵּק לְאַרְבַּע מָנוֹת
זֶרַע,
כָּל מָנָה – הַזְרָעָה.
וָאי, אֲנִי אוֹמֶרֶת, כַּמָּה מָנוֹת יָכֹלְתִּי לֶאֱסֹף
בִּימֵי חַיַּי
אֵיזֶה בִּזְבּוּז.
אֲנִי מַבִּיטָה מַעְלָה אֶל עַנְפֵי עֵץ הַפֶּקָאן,
שֶׁאוֹר בֵּין עַרְבַּיִם מִסְתַּנֵּן דַּרְכָּם
וְנִזְכֶּרֶת בַּגֶּבֶר שֶׁסִּפֵּר לִי שֶׁהוּא תָּמִיד קוֹשֵׁר
אֶת הַקּוֹנְדּוֹם אַחֲרֵי, שֶׁאַף אַחַת
לֹא תְּקַבֵּל רַעֲיוֹנוֹת.
וְאָז בַּחֲזָרָה אֶל לֵיל הָאֶתְמוֹל,
אָז כִּוַּנְתָּ אֶת אֲגוּדָלִי אֶל תַּחְתִּית
כִּפַּת הַזַּיִן שֶׁלְּךָ
וְנָגַעְתִּי בְּךָ עַד שֶׁגָּמַרְתָּ אֶל תּוֹךְ
כַּף יָדִי וְעַל כְּלוּב צַלְעוֹתַי וְעַל
הַסָּדִין
וְחִבַּקְתִּי אוֹתְךָ קָרוֹב, כְּאִלּוּ הָיִיתָ
יַלְדִּי
וְנִשְׁאַרְתִּי כָּךְ, דְּבִיקָה,
מְאֻשֶּׁרֶת
זְמַן רַב אֶל תּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַשָּׁקֵט.