שני שירים

*

רק על ביניכם אתם מדברים? אני שואלת,

לעומת..? היא משיבה.

דברים של החיים, את יודעת.

אה, ברור, כל הזמן על החיים, אנחנו

גם צוחקים הרבה

והוא, הוא עושה סרטים קצרים על כל

חרק שאנחנו פוגשים בדרך.

אני עוצרת לחשוב עליו מצלם שפירית

שגופה כחול,

וכנפיה השקופות מסורגות

פסים דקים, והיא נוחתת על סלע

הוא יעשה איתך ילדים? משמיעה אחרת את קולה

אולי, היא עונה. אני מקווה שכן.

אחותי תכף תלד, היא מוסיפה, וכולם חושבים שזו בת

גם כל הזקנות של שדרות, שאומרות לה

ברחוב, זאת בת,

זאת בת, למה את כל היופי היא שתתה ממך.

 

 

 

*

שפריץ אחד מתחלק לארבע מנות

זרע,

כל מנה – הזרעה.

וואי, אני אומרת, כמה מנות יכולתי לאסוף

בימי חיי

איזה בזבוז.

אני מביטה מעלה אל ענפי עץ הפקאן,

שאור בין ערביים מסתנן דרכם

ונזכרת בגבר שסיפר לי שהוא תמיד קושר

את הקונדום אחרי, שאף אחת

לא תקבל רעיונות.

ואז חזרה אל ליל האתמול,

אז כיוונת את אגודלי אל תחתית

כיפת הזין שלך

ונגעתי בך עד שגמרת אל תוך

כף ידי ועל כלוב צלעותיי ועל

הסדין

וחיבקתי אותך קרוב, כאילו היית

ילדי

ונשארתי כך, דביקה,

מאושרת

זמן רב אל תוך החושך השקט.